חוק העסקים החברתיים – מה זה בעצם אומר

צעד משמעותי בהתקדמות לכיוון חקיקה של “עסק חברתי" במדינת ישראל.  על פי ההצעה, (ממתינה כעת לחוות דעת של משרדי ממשלה) חברה תוכל לקבל הגדרה של “עסק חברתי", ולהבדיל מעמותה, יתאפשר לה לחלק רווחים למשקיעיה. זאת בתנאי שהחברה תאמץ מטרה חברתית מתוך רשימת מטרות שתקבע המדינה.

המשמעות היא כי במדינה תהיינה 4 ישויות מרכזיות: עמותה רשומה – בעבור פעילות שלא למטרת רווח, חברה לתועלת הציבור – גם היא בעבור פעילות שלא למטרת רווח אך כזו המפעילה גם מנגנון עסקי, חברה בע”מ בעבור פעילות עסקית, וחברה שהיא עסק חברתי (עס”ח) – בעבור פעילות היברידית – חברה למטרות רווח שפועלת לקידום מטרה חברתית.

אז מה זה בעצם אומר? אין ספק שזו התקדמות משמעותית ביותר בזירה שלנו, אך – אלוהים מצוי בפרטים הקטנים. עקרונות הליבה של חוק המוצע מגדירים מהו עסק חברתי, כאן רב הנסתר על הגלוי:

• מה יחשב מטרה חברתית לעניין החוק המתהווה
• אלו הטבות והקלות יתאפשרו לעסקים חברתיים

המהלך המשמעותי האחרון בהיבט הרגולטורי בזירה היה ייזום והקמה של קרנות יוזמה חברתית. קרנות אלו, אותן מפעילות IVN ודואליס, מאפשרות ליזמים לגייס השקעה במידה ועומדים בתנאי הסף.  גם במקרה של קרן יוזמה, נדרש המחוקק לקבל החלטה ולגדר את הפעילות של עסק חברתי – כלומר להגדיר מהי מטרה חברתית ראויה, שבגינה עסק רשאי להשקעות של קרן יוזמה חברתית.

במקרה לעיל ההחלטה צומצמה למרחב של עסקים המבוססים על מודל העסקה של אוכלוסיות מודרות משוק התעסוקה.  החלטה זו מנטרלת פעילות של עסקים חברתיים רבים בזירה מלהיות רלוונטיים למקור מימון חשוב זה.

החלטה גורלית נוספת שתקבע את עוצמתו של החוק – היא ההטבות וההקלות שיתלוו אליו. אם במדינות מובילות כמו בריטניה, לעסק חברתי מתאפשר בין היתר: העדפה במכרזים ממשלתיים וקבלת השקעה במודל היברידי (מבוסס השקעה הונית – אקוויטי, או מבוסס תרומה – זיכוי מס) – אלו דוגמא לשתי הטבות “משנות משחק” שיכולות לתרום להאצה, גידול, צמיחה של הזירה.  אין כרגע שום בהירות לגבי אופי ההטבות וההקלות שיקושרו לישות “עסק חברתי”.